רכב עומרי בע"מ נ' עודה

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה, ביחס לסדרת שיקים כדלקמן:

שבעה שיקים על סך 4,000 ₪ כל אחד, למועדים 30/10/08, 30/11/08, 30/12/08, 30/1/09, 28/2/09, 30/3/09, 30/4/09;

שיק על סך 20,000 ₪ ליום 30/4/09.

המועד האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 28/6/09 ואילו היא הוגשה ביום 7/7/09. בבקשה להארכת מועד טען המבקש, כי אינו זוכר מתי התקבלה אצלו האזהרה, אולם ההחלטה המאשרת צירוף שיקים לתיק ההוצאה לפועל התקבלה אצלו ביום 26/6/09, והוא פעל מיידית להכנת חוות דעת של שמאי לתמיכה בטענות ההתנגדות. לטענתו, איחר בהגשת ההתנגדות בתום לב.

לגוף העניין טוען המבקש, כי מדובר בסדרת שיקים שנמסרו למשיבה בתמורה לרכישת רכב מסוג מאזדה, בסכום של 148,000 ₪. לטענתו, בעת שרכש את הרכב, הצהיר בפניו נציג המשיבה, ואף הציג מסמכים תומכים, כי הרכב במצב תקין. לאחר מכן, בעת שבדק את הרכב במוסך, התברר לו כי ברכב ליקויים רבים, וערכו אינו עולה על 75,000 ₪. הוא ביקש, לטענתו, לבטל את העיסקה, אולם המשיבה לא הסכימה.

לטענת המבקש, הוא זכאי לבטל את העיסקה ולחלופין שלא לשלם את ההפרש בין התמורה המוסכמת לבין שוויו האמיתי של הרכב.

טענות המבקש בעניין הנזק לרכב ושוויו נתמכות בחוות דעת שמאי נושאת תאריך 29/6/09.

המבקש נחקר בפני על תצהירו. מחקירתו של המבקש עלה, כי השיקים הראשונים שניתנו למשיבה חזרו, ובמקומם ניתנו שיקים אחרים. סך הכל שילם המבקש 100,000 ₪ על חשבון העיסקה. מהחקירה עלה, כי עיסקת הרכישה נעשתה בחודש יולי 2008.

המבקש ציין בחקירתו, כי ביקורו במוסך, במהלכו נאמר לו, כי הרכב אינו שווה יותר מ- 70,000 ₪, היה כארבעה או חמישה חודשים לאחר הרכישה. המבקש טען בחקירתו, כי לאחר מכן פנה וביקש לבטל את העיסקה, אך לא עשה דבר נוסף בהקשר זה, עד שנפתח נגדו תיק ההוצאה לפועל. עוד עלה מהחקירה, כי בינתיים הרכב נתפס ע"י הבנק המשעבד, וכיום אינו נמצא בחזקת המבקש. המבקש עמד על גרסתו, לפיה הוצגו בפניו מסמכים המעידים על תקינות הרכב, אך אישר, כי לא בדק את הרכב במוסך או במכון טרם רכישתו. המבקש אישר כי נסע ברכב, אך הכחיש כי נסע ברכב בשטח או כי גרם לנזק הנטען, וטען כי הרכב שימש אותו לנסיעות בכביש בלבד.

בתום החקירה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה. לטענת המשיבה, האיחור בהגשת ההתנגדות הינו ניכר, ואילו הטענות לגוף העניין אינן מצדיקות הארכת המועד או קבלת ההתנגדות. לטענתה, מדובר בליקויים ברכב שנמצאו בו שנה לאחר רכישתו, ולא ניתן לברר כיום מתי ואיך נגרם הנזק, במיוחד שעה שהרכב אינו נמצא עוד בחזקת המבקש.

האיחור בהגשת ההתנגדות אינו איחור ניכר, כטענת המשיבה, אלא איחור קל, של תשעה ימים בלבד. נראה, כי תרמה לאיחור זה העובדה שהשיקים לא הוגשו לביצוע בבת אחת, אלא מלכתחילה הוגשו ארבעה שיקים, וכשלושה שבועות לאחר מכן ביקשה המשיבה לצרף ארבעה שיקים נוספים, אף על פי שמבחינת מועדי השיקים ניתן היה לצרף את כולם יחד כבר בעת פתיחת התיק. כך קיבל המבקש אזהרה על הגשת חלק מהשיקים לביצוע, והחלטה על צירוף שיקים נוספים ועל זכותו להתנגדות – כל אחת מהן הגיעה לידיו במועד אחר. הצורך להיערך להגשת ההתנגדות באמצעות הכנת חוות דעת של שמאי תרם אף הוא לאיחור. בנסיבות אלה, ולאור האיחור שאינו גדול, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד להגשתה בפועל.

אשר לטענות לגוף העניין, הרי שאלו טענות חלשות, לכאורה. צודקת המשיבה בטענתה, כי חוות הדעת שנערכה כשנה לאחר הרכישה מקשה על הבירור ביחס למועד היווצרות הנזק ואופן היווצרותו. כך גם העובדה, כי הטענות מועלות ע"י המבקש לאחר שהרכב אינו נמצא עוד בחזקתו, אינה מאפשרת (או מכבידה על) בדיקת הרכב היום ע"י המשיבה. המבקש לא חייב היה להמתין עד להגשת השיקים לביצוע, על מנת להעמיד את הרכב לבדיקת מומחה, ולמעשה יכול היה ליזום הליך משפטי בעצמו, משעה שנודע לו, כטענתו, כי הוטעה ע"י המשיבה (כארבעה חודשים לאחר הרכישה, ולא שנה לאחריה).

יחד עם זאת, היות ומדובר בצדדים קרובים לשטר, ועל פי הפסיקה ניתן להעלות כנגד התביעה השטרית טענות הנובעות מעסקת היסוד בין הצדדים (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193), אני רואה לנכון לאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה, בכפוף להפקדת עירבון ראוי, וזאת בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אשר על כן, על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 15,000 ₪, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. בכפוף לכך, תינתן רשות להתגונן, ואילו בהעדר הפקדה - ההתנגדות תידחה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותביא את התיק בפני עם הפקדת הסכום האמור בקופת בית המשפט, או בחלוף המועד לביצוע ההפקדה.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"א, 02 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: